שמי שרית אונגר , אמא לשי-לי ולגל.

  את דרכי הרוחנית התחלתי בשנת 91'  כאשר הרגשתי שהשתמשתי בכל הכלים שהגעתי איתם לעולם ורכשתי עד לאותו הרגע, ובכל זאת לא מצאתי מנוחה.

  ואז התחלתי לחפש כלים נוספים והבנות נוספות.  
אומרים שכשהתלמיד מוכן המורה מגיע. 
  ואכן כך ,בדרכי פגשתי את ימימה ז"ל , שלימדה אותי דרך אל עצמי במסע שהחל אז ולמעשה לא הסתיים.

  לאחר 6 שנים של לימודי מודעות – "הכרה חשיבתית", ועבודה עצמית אינטנסיבית, המשכתי לאסוף כלים נוספים שאפשרו לי זוויות שונות של התבוננות פנימה. 
 כלים של תנועה – ריקוד, קול וצליל , דמיון מודרך, מדיטציות, רייקי , תקשור וכלים רבים ונוספים.

  במקצועי עבדתי באותה תקופה בתחום ההי-טק מחשבים, כמתכנתת , מנתחת מערכות ואח"כ במכירות.
 ביום בהיר אחד קמתי והכרזתי על –כך שאני מעוניינת ורוצה לעבוד עם אנשים ולא עם מחשבים.
 ומאותו יום התחלתי לטפל במפגשים אחד על אחד, ולאחר מכן בקבוצות מודעות והתפתחות אישית.

  בשנת 2000 רכשנו בית ישן בפרדס-חנה והתחלנו לשפצו. במהלך השיפוץ שעשינו במו ידינו, התחברתי לתחושת האנרגיות בבית, הצבע והשפעותיו. 
 בהמשך דרכי פגשתי מתקשרת שהציעה לי ללמוד פנג שואי.  
 "פנג שואי ? אמרתי. "זה חוקים ונוקשות , לא נראה לי שזה מתחבר אלי. " –תבדקי ותנסי אמרה. 
 ובאמת התחלתי לחפש , והגעתי למורים מופלאים רן בן-אלי וזהר אהליאב. 
 ולהפתעתי הרבה החיבור עם הפנג שואי היה מיידי וטוטאלי, כמו נגעתי ביהלום שבתוכי שהזכיר לי מי אני. 
 הפנג שואי כמו "סיכם" עבורי את מסלול חיי, כמו חיבר בתוכי את כל החלקים שבי הרוחני, הארצי הפרקטי, והחיבור לאסתטיקה ויופי.

  הבזק ההארה בין החיבור השמימי לארצי , יצר התרגשות ענקית בתוכי. 
 אפשר לי לסדר את כל הידע שרכשתי עד לאותה נקודה ומשם להמשיך הלאה בדרך הביתה – אל ביתי הפנימי שלי.

  כיום אני יועצת פנג שואי מוסמכת, מרצה ומנחת קבוצות פנג שואי ומודעות, מאמנת אישית להתפתחות ומנהלת סטודיו וקליניקה להשכרה בפרדס חנה ("מקום קסום" )לפעילויות שונות.

  הפנג  שואי הוא עבורי כלי להתפתחות אישית, כלי שניתן לקחת אותו לדרך לאותו "המסע" שאנחנו עוברים בחיינו בדרך הביתה...